×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין ל״ט.גמרא
;?!
אָ
לֹא יְטַיֵּיל אָדָם עַל פֶּתַח מְדִינָה כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ מִיָּד הָדַר בֵּיהּ. וְלָא הִיא שְׁמִעַ לֵיהּ וְלָא הֲדַר בֵּיהּ הָתָם מוֹכְחָא מִילְּתָא הָכָא לָאו מוֹכְחָא מִילְּתָא הִיא. אִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא אמרי׳אָמְרִינַן שְׁמַעְתָּא מְשַׁכְתֵּיהּ וְאִי עַם הָאָרֶץ הוּא אמרי׳אָמְרִינַן חַמְרָא אִירְכַס לֵיהּ. גּוּפָא אָמַר רַב יְהוּדָה אעֵירַב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בְּשֵׁנִי עֵירַב בְּפַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּפַת בְּיוֹם שֵׁנִי. עֵירַב בְּפַת בָּרִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בַּשֵּׁנִי עֵירַב בְּרַגְלָיו בָּרִאשׁוֹן אֵין מְעָרֵב בְּפַת בַּשֵּׁנִי שֶׁאֵין מְעָרְבִין בַּתְּחִלָּה בְּפַת. עֵירַב בְּפַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּפַת בְּיוֹם שֵׁנִי אָמַר שְׁמוּאֵל בוּבְאוֹתָהּ הַפַּת אָמַר רַב אָשֵׁי דַּיְקָא נָמֵי מתני׳מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ בַּשֵּׁנִי מַחְשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ וּבָא לוֹ. וְרַבָּנַן דִּילְמָא הָתָם עֵצָה טוֹבָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן:.: מתני׳מַתְנִיתִין: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵירוּבִין וְאוֹמֵר עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח וּבַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב בָּרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב וּבַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי עֵירוּבִי בַּשֵּׁנִי וּבְרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי גוְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. וְעוֹד אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה מַתְנֶה אָדָם עַל הַכַּלְכַּלָּה ביו״טבְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאוֹכְלָהּ בַּשֵּׁנִי. וְכֵן בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בָּרִאשׁוֹן תֵּאָכֵל בַּשֵּׁנִי וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. ר׳רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה ביו״טבְּיוֹם טוֹב שֶׁל ר״הרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמֵר הַחְלִיצֵנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה אִם הַיּוֹם אִם לְמָחָר וּלְמָחָר הוּא אוֹמֵר אִם הַיּוֹם אִם אֶמֶשׁ וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.: גמ׳גְּמָרָא: מַאן לֹא הוֹדוּ לוֹ אָמַר רַב ר׳רַבִּי יוֹסֵי הִיא דְּתַנְיָא מוֹדִים חֲכָמִים לר״אלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵירוּבִין וְאוֹמֵר עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח וּבַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב בָּרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב וּבַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי עֵירוּבִי בַּשֵּׁנִי וּבָרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. אָמַר לָהֶן ר׳רַבִּי יוֹסֵי אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה שֶׁנּוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מודים חכמים לר׳ אליעזר בראש השנה כול׳ – קשיא לי דרב פסיק הלכה כר׳ אליעזר ביום טוב ושבת שהן שתי קדושות והשתא יש לומ׳ ביום טוב ושבת דפליגי רבנן עליה דר׳ אליעזר פסיק רב דהן שתי קדושות בראש השנה דמודו רבנן לר׳ אליעזר לא כל שכן דסבר רב שהן שתי קדושות והיכי אמרינן בהלכתא קמיתא דביצה שני ימים טובים של ראש השנה רב ושמואל דאמרי תרויהו נולדה בזה אסורה בזה. ונראה לי לומר שאין טעם שתי קדושות דראש השנה דומה לטעם שתי קדושות דשבת ויום טוב דמאן דאמר דשני ימים טובים של ראש הן שתי קדושות סבר דמספיקא עבדי׳ תרי יומי וחד מיניהו חול והילכך אין קדושתן שוה שהאחד קודש והאחד חול כשני ימים טובים של גליות וביצה שנולדה בזה מותרת בזה. ומאן דאמ׳ קדושה אחד הן סבר לאו מספיקא עבדי׳ להו שהרי אם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קודש ואף על פי שידוע בבירור שהוא חול ולמחר קודש אם כן חומרא דרבנן היא לעשות שני ימים ונולדה בזה אסורה בזה דכיומא אריכתא דמו אבל שבת ויום טוב אין לומר אחד מהן חול וכיון שאין חול מפריד ביניהן סברי רבנן דכקדושה אחת וכיומא אריכא דמו ונולדה בזה אסורה בזה. ור׳ אליעזר סבר אף על גב דשניהן קדושין זה קדוש לעצמו וזה קדוש לעצמו ושתי קדושות הן ויכול לערב לשתי רוחות אפילו הכי יש לומר ונולדה בזה אסורה בזה ומשום הכנה דרבה כדאמרינן בהלכתא קמייתא דביצה ורב סבירא ליה כר׳ אליעזר גבי שבת ויום טוב מפני שהן קודש ואין זה נמשך אחר זה לעשותן כיומא אריכא וגם ראש השנה סבירא ליה כר׳ יוסי אף על גב דרבנן מודו לר׳ אליעזר משום דקסבר לא בעבור ספק ניתקנו. אבל מיהו אין לומר בהן שזה קדוש לעצמו וזה קדוש לעצמו כדאמרינן גבי שבת ויום טוב אלא יום שיני נגרר ונמשך אחר יום ראשון וכיומא אריכא דמו והאי דתנן ור׳ יוסי אוסר אין לפרש דקים ליה דבקדושה אחת הן שאם כן אם נאכל עירובו בראשון יהא עירוב בשיני אלא אנו צריכים לומר דמספקא ליה לר׳ יוסי ואזיל הכא לחומר׳ והכא לחומר׳ כדאמרינן לרבנן דפליגי עליה דר׳ אליעזר. וכן היה ר׳ יוסי אוסר בשני ימים טובים – פירוש: אף על גב דהני ודאי משום ספיקא עבדי׳ להו וחד מיניהו הוי חול אפילו הכי הוה מחמיר כדאמר רב אסי בפרק קמא דביצה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144